בעקבות צאתו לאור של הספר "אלוקים לא משחק בקוביות" מאד ד"ר מיכאל אברהם, התפרסמו מספר מאמרי תגובה של העיתונאי צבי ינאי שבהם הוא תוקף את רעיונותיו של אברהם.
ניסיתי ליטול מהמאמר הראשון את הקטעים המרכזיים ולהתייחס אליהם.
בקטע הראשון מנסה ינאי לעמוד על הסתירה הפנימית בדבריו של מיכאל אברהם, שפותח את ספרו מתוך גישה מתונה "ישעיהו לייבוביצ'ית" כלשהי, אך בהמשך ספרו הולך ומקצין כשהוא שולל לחלוטין את הרעיון של בריאה אקראית ללא בורא תבוני.
לסיכום קטע זה הוא כותב כך -
השאלה אפוא היכן בדיוק עומד ד"ר אברהם. האם הוא מאמין שמעורבות האל ביקום מתחילה ומסתיימת בקביעת חוקי הטבע בראשית הימים, ומאז הניח לעולם להתנהל על פי חוקי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה והאבולוציה הדארוונית, או שמא מאמין הרב אברהם במעורבות נמשכת של האל, בכל רגע נתון של זמן, כפי שזה משתמע מתפיסתו את גורם האקראיות באבולוציה: "חוקי הטבע אינם
»להמשך